למה בכלל צריך מבחנים, בחנים ושיעורי בית? מדובר במזימה של משרד החינוך ומוסדות ההשכלה לטרטר, לשעמם ולהלחיץ כל תלמיד וסטודנט? לא בדיוק. כיום בעולם החינוך וההוראה נעזרים בסולם הנקרא טַקְסוֹנוֹמְיָה שֶׁל בְּלוּם המבדיל בין רמות שונות של למידה. הטקסונומיה מתחלקת לשלושה תחומים: קוגניציה (על בסיס ידע), אֵפֶקְטִיב (על בסיס רגש) וְפְּסִיכוֹמוֹטוֹרִי (על בסיס פעולה).
בלימודים תלמידים נפגשים עם אתגרים בקליטת החומר ובהתבטאות עצמית בבחינה. חלק ממטרות הבחינה הן תרגול לקראת הבחינה הגדולה (בגרות, סוף סמסטר) וגם אמצעי להערכה של התלמיד. המורה נעזר בבחינה כדי לאמוד את הצלחתו של התלמיד בקליטה והבעה. מצד שני, המורה גם אמור לאמוד את הצלחתו בהנגשת החומר.
מה זה אומר שקיבלתי 80 במבחן?
ניקח שני מקרי קיצון. הראשון הוא ״המפוזר״ לו יש יכולות הבנה עמוקה אך בעיה בסידור המחברת, המחשבות וכמו כן התשובות הבחינה. מנגד לכך, ניקח את ״התוכי״ שמייצג את התלמיד בעל זיכרון טוב אך הבנה נמוכה.
שני התלמידים הללו יכולים להשיג 80 במבחן. ״המפוזר״ מבין היטב את החומר והשאלה, אבל נפסל עקב טעויות סימון, שגיאות כתיב ותשובות מבולבלות. ״התוכי״ לאו דוקא מבין את השאלה אבל כן זוכר דוגמה מהשיעור ומצליח ליישם בהתאם לזיכרון.
תפקיד המורה והתלמיד להבין את מקומם ואופי המכשול. ״מפוזר״ יכול להצליח עד לנקודה מסוימת בה הוא כבר לא יהיה ברור יותר. גם אם מדובר בגאון הדור, ללא תקשורת ברורה ״המפוזר״ ייתקע בדרכו וישאר לבד במחשבותיו. ״התוכי״ גם כן יכול להצליח עד לנקודה בה הוא כבר לא זוכר, עד לרגע בו ירגיש כאילו בין-לילה כל הסובב אותו השתנה וישאב למעגל אינסופי של בלבול.
בפוסט זה נעבור על חמשת דרגות ההבנה השונות בהן אנו נפגשים בלימודי המדעים. הכרת דרגות ההבנה תעזור למורה לחדד את המסר ובמקביל לתלמידים להבין את המורה.
לפי הטקסונומיה של בלום תחום קוגניטיבי ניתן לתיאור בעזרת סולם של חמש רמות שונות. לכל רמת הבנה יש מילות שאלה אופייניות. כך המורה בוחר את סוג ורמת השאלה במשימה או בחינה. הבעיה היא שציון מספרי בסוף הערכה לאו דווקא מצביע על הבנה ברמה גבוהה. מחויבותו של המורה לבנות מבחן מאוזן והדרגתי כך שיתאים לצרכי הנושא הנלמד. במקביל לכך כיצד התלמיד או ההורה יוכלו להעריך את רמתם בבחינה? הרי ציון 80 מתוך 100 אמנם מרשים אבל האם הציון הוא תוצאה של זיכרון או הבנה?
- ידע (זיכרון) – היכולת לזהות או לציין מידע ללא צורך בהבנתו. מדרגת הידע מתחלקת לידיעת מונחים ועובדות, תיאור סדר-פעולות ותיאור עקרונות ותיאוריות בעזרת הכללה.
מילות שאלה/הוראה נפוצות: הגדר, ציין, בחר, תאר, זהה, תן כותרת, מיין ברשימה, כנה בשם. - הבנה – היכולת להפגין הבנה של קטע מידע או סט נתונים על ידי סיכום או עריכה. הבנה יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי תרגום, פרשנות, חיזוי, התאמה ועוד.
מילות שאלה/הוראה נפוצות: התאם, סכם, הסבר, הרחב, נמק, פרט, צדד, הערך, תסיק, נבא, תרגם, השלם. - יישום – היכולת להפגין ידע ולהתמודד עם מצבים חדשים בלתי-מוכרים בהסתמך על הידע של התלמיד.
מילות שאלה/הוראה נפוצות: סדר, הדגם, חשב, הצג, בחר, הפרד, מְנֵה, התייחס, צייר, הצג מודל, בצע הכללה. - אנליזה – היכולת לפרק קטע מידע לגורמים תוך התייחסות ליחסים בין גורמים אלו. בעת אנליזה מתבצע סידור וארגון של המידע תוך הבדלה בין חוק לכלל, בין העיקר לטפל וכדומה.
מילות שאלה/הוראה נפוצות: הגדר, הבחן, חַלֵּק, נַתַּח/ נַתֵּחַ, הפרד, מיין, הבדל, השווה, הסבר, קַטְלֵג. - סינתזה (יצירה) – היכולת לשלב או להרכיב יחדיו גורמים (אלמנטים) ליצירת תוצר במבנה חדש או משמעות חדשה.
מילות שאלה/הוראה נפוצות: חבר, בנה, צרף, צור, תכנן, הצע שיפור, הצע פתרון, פתח, הלחן, אחד, שכתב, כתוב. - הערכה – היכולת להביע חשיבה שיפוטית עבור קטע מידע נתון תוך הצגת אַמַּת מִדָּה (קריטריון) לשיפוט והערכה.
מילות שאלה/הוראה נפוצות: העבר ביקורת, שפוט, הערך, אמוד.
כעת אתם התלמידים, הסטודנטים וההורים יכולים להעריך במידה יותר מעמיקה את מסקנות הבחינה. כך ניתן לדעת האם יש צורך בהעמקה בהבנה או מנגד לכך תרגול זיכרון וכדומה.
במקביל לכך, אתם המורים הפרטיים יכולים לבקש את טופס הבחינה של התלמידים וליצור מענה אישי ובאמת מותאם. נכון, צריך לקחת בחשבון ניואנסים של מקצוע, אופי התלמיד ומטרותיו האישיות. אבל, אי-אפשר להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, דרושה שיטתיות בעבודה. כאן נכנסת הטקסונומיה של בלום.